יום שני י”ט תשפ”ב

להיות כ”דומיה”, 
כלומר להיות במאבק עם עצמו 
לא להגיב על כל דבר 
ולא לראות כל דבר בחומרה רבה, 
אלא ללמוד להבליג ולשתוק 
אף אם נראה לו שעשו לו 
את העול הגדול ביותר 
שיכול להיות בחיים,