יום שלישי כ”ב סיון תשפ”ב
לך דומיה תהלה (תהלים ס”ה)
האדם כל כך תפוס עם עצמו
שאם משהו לא הולך אצלו
כמו שהוא חושב שצריך להיות,
הוא נכנס ללחץ ואין כבר עם מי לדבר,
העולם נהיה חשך בעדו.
מאבד עשתונותיו ונהיה שבור ורצוץ,
מבולבל ומתוסכל  ״ער איז הויסער זיך”
(מליצה: כאילו יוצא מעצמו)
סאיז נישטא צו וועמען צו רעדין”
(ואין אל מי לדבר)