יום שלישי י”ג תמוז תשפ”ב

כדי שהאדם יוכל לצאת מה”אני” 
ולהגיע ל”לך” צריך להיות ב”דומיה”. 
דומיה איז שוויגין און שוויגין איז שוויגין 
(דומיה היינו לשתוק, לשתוק, ולשתוק) 
ולשתוק היינו לא להתרעם ולא לכעוס
לא על עצמו לא על אחרים ולא על הרבש”ע,