מזמור לאסף אלקי’ באו גוים כו’ והקשו מזמור קינה מבע”ל
ותי’ כי בתחי’ התחילו האויבים להרוג את בני ישראל
ואז חשבו ישראל שלא יהיה ח”ו תקומה למפלת’
ויכלו ח”ו בחרב האויבים
ובראותם שהציתו’ אש בהיכל לעת ערב שהוא זמן המנחה
אז אמרו מזמור
ושמחו שמח’ גדולה וקבלו נחמה
כי אם ח”ו לא היה הקב”ה משליך חמתו על העצים ועל האבנים
לא היתה תקומה לשונאי ישראל
וכמשז”ל כלה את חמתו ויצת אש בציון.
ונמצא כי לעת מנחת ערב שהציתו אש בהיכל
אז אמרו ישראל מזמור וקבלו נחמה על צרתם