יום ו’ כ”ד סיון תשפ”א
“עֶס אִיז נִישְט דָא קַיין יֶענֶעריֶענֶער הָאט גֶעזָאגְט! יֶענֶער הָאט גֶעמַאכְט”!אֵין מֻשָׂג כֶזה שֶל ‘השנִי’,הַהּוא אָמַר, הַהּוא עָשָהִ יֶענֶער אִיז אַ שָלִיחַ פּון הַשֵׁם יִתְבָרְַך!כָל אֶחָד הִוא שליחַ שֶל הַּקָּבָ”ה!אִיז רֶעד מִיט איהם אַלֵיין! מִיט דֶעם מְשַּלֵחַ אּון נִישְט מִיט דֶעם שָלִיחַ ,אּון זַיי נִכְנַע פַאר עֶם! וְאִם כְָך, 
עָלֶיָך לְדַבֵר אִּתֹו עַצְמֹו, 
דְהַיְינּו 
לְדַּבֵר עִם הַמְשַלֵחַ 
שֶהּוא הַּקָבָ”ה 
וְלא הַשִָׁליחַ שֶהּוא ‘הַהּוא’
ולְהִכָנַע לְפנָיו יִתְבָרַך!